mihai-surdu-415698-unsplash

אני, את והיא- Metoo#

את הבלוג הזה כתבתי במאי 2017. מייד לאחר 'צעדת השרמוטות'. למה לא פרסמתי? לפעמים אני מעדיפה לתת לדברים לשקוע קצת… אבל דווקא עכשיו לאחר קמפיין #metoo זה מרגיש מדוייק ונכון לפרסם את החוויה האישית שלי; את המחשבות שאפפו אותי לפני ואחרי. מקווה שתהנו
"צעדת השרמוטות" התקיימה ביום שישי האחרון (12.5). ההתארגנות לקראת הצעדה, ההשתתפות, הדיונים סביב הנושא והשיח שנוצר בימים אלו העלו בי כל מיני מחשבות, את חלקם כתבתי בצורת פוסטים בפייסבוק וחלק שמרתי לעצמי. אז החלטתי לשתף אתכם בחלק מהנושאים שרצו לי בראש או בפיד בזמן הזה.אז נתחיל עם למה בכלל עושים את הצעדה הזאת? ומה הקטע של 'אחת מתוך אחת'? אז התשובות לשתי השאלות האלה מתחברות יחד. ממש בשבוע של הצעדה אחד המתאמנים שלי שאל אותי האם זה נכון שכל אישה עוברת הטרדה מינית בכל יום? האינסטינקט הראשוני שלי היה להגיד לו "לא, מה פתאום". אבל אז עצרתי וחשבתי על האיש המבוגר (לפחות בגיל של אבא שלי) שבאותו היום שרק לי ושלח לי נשיקה דוחה כשחלף מולי עם האופניים שלו ברחוב (לבשתי שמלה וראו לי את הברך! בטח היה לו ממש קשה להתאפק). חשבתי על הבנים האלה שיושבים באותו הקיוסק ותמיד זורקים איזו הערה על איך שאני נראית, ואז המשכתי לחשוב וזה פשוט לא נגמר.פתאום נפלה עלי ההבנה שכן, אני באופן אישי עוברת הטרדה מינית כמעט בכל יום (היום אני עובדת מהבית אז פחות..). וזה ככה מאז שאני מתבגרת. יש סיטואציות שזכורות יותר וכאלה שפחות, מה שבטוח- ההטרדות מגיעות ללא קשר לאיך שאני לבושה, בין אם זה נועז יותר או פחות. ההבנה שמגיל 13-14 אני מוטרדת על בסיס יומיומי, כך שפיתחתי הרגל שבו אני פשוט מסיתה את המבט שלי ולא יוצרת קשר עין ברחוב כדי להיות מוטרדת פחות… ובכן ההבנה הזאת פאקינג מטרידה!והמחשבה הנוראית שאילו הייתי עוברת אונס או ניסיון לאונס, אז קודם כל היו מאשימים אותי כי אני אישה מינית, כי התלבשתי עם מחשוף או חוטיני או כל המצאה מפגרת אחרת על מנת לזרוק את האשמה עלי ולא על גבר שהיה לו קשה להתאפק. זה מעורר בי חלחלה על החברה הדוחה שאנחנו חיים בה.ומה עוד מטריד? שהיחס הזה נהייה סוג של מציאות של כל אישה. כשדיברתי עם נערה בת 17 והיא טענה שהיא לא עברה הטרדה מינית, שאלתי אותה האם לא שורקים/צופרים/צועקים לה ברחוב? והיא אמרה: "אה זה? בטח, כל יום". עצם זה שהעניין מרגיש לה טבעי פשוט מזוויע בעיני. במציאות שלנו כל אחת שמתחילה להתפתח מינית וזה לא משנה אם היא קטינה או שלא- הטרדות מיניות הן חלק מהיומיום שלה.בואו נדבר קצת על השם של הצעדה- 'צעדת השרמוטות'. כן, השם הזה מעורר אנטגוניזם. כן, אני בטוחה שאם היה שם אחר היו יותר נשים וגברים מגיעים ומראים נוכחות. בהתחלה דווקא הייתי בעדו, ככל שחשבתי על זה יותר לדעתי השם לגמרי מחטיא את המטרה ומרחיק משתתפות/ים להגיע ולתמוך. את לא צריכה להתלבש כמו שרמוטה כדי שיטרידו אותך, באמת! ראו נשים במגזרים צנועים יותר, אופן הלבוש שלהם הוא ממש לא זה שמרחיק מהן אנסים ותוקפים.

ועוד דבר שטיפונת הפריע לי- נשים מסתובבות בצעדה עם חזיות וחלק עם חולצות שקופות או מדבקות על הפטמות. אני סתם תוהה לעצמי- ככה אתן מתלבשות ביום יום? כי אם כן זה סבבה. אבל אם לא אז מה הקטע דווקא בצעדה לצאת בחזיה החוצה? כולם שאלו אותי מה לבשתי? ובכן, התלבשתי כמו שאני בדרך כלל מתלבשת, ונחשו מה? כן, גם כשאני לבושה ממש רגיל חטפתי כמה הטרדות בדרך… לדעתי אין צורך להתלבש באופן אקסטרה חושפני כדי לעורר את תשומת הלב של הציבור, לדעתי גם זה מפספס את המטרה.

כמות הבנות 15 שהסתובבו עם חזיות ברחבי תל אביב ממש לצידי היא מאוד גבוהה. אני אישה שמחוברת למיניות שלה ולגוף שלה ולא הרגשתי בנוח לצעוד בחזיה ברחוב. פשוט כי זה לא ה'רגיל' שלי, ואני לא רואה סיבה להתפשט אם זה לא חלק מהנוהל שלי (ויש כאלו שזה בנוהל שלהן וזה סבבה לגמרי). חברות יקרות- מבחינתי זה פספוס רציני בהעברת המסר. (נ.ב-אין לי שום ביקורת על נשים שהן ככה ברגיל אז בחרו להגיע כך לצעדה. )

חשוב לי לציין שהחוויה היא חיובית ועוצמתית, כל אישה וגבר חייבים לפחות פעם אחת להשתתף! ללכת בקהל גדול של נשים בעיקר וגם גברים, לצעוק סיסמאות שאבסורד בעיני שבשנת 2017 צריך להגיד ש"לא, זה לא!" וש"מפקד אנס לכלא נכנס" (אל דאגה, עברנו על כל מקצוע, לא רק על המפקדים). אך זה עוצמתי וזה מרגיש לרגע קט כמו כוח.

חבל לי מאוד שמארגנות הצעדה התייחסו כשהגענו לכיכר הבימה אך ורק לנשים ודיברו רק בלשון נקבה. התעלמות מוחלטת מגברים שלקחו חלק באירוע. צר לי שלא לקחו יותר גברים וילדים באירוע ויש לי איזושהיא תחושה שכל המיתוג של העניין הזה לוקה בחסר… המסרים חשובים, מוצדקים וטובים וזה פשוט מתפספס אצל כל כך הרבה אנשים. כי איך שלא מסובבים את זה המילה "שרמוטה" זה זונה בערבית, אנחנו לא שרמוטות, לא זונות. וכן, גם כשאני מתלבשת פרובוקטיבי זה עדיין לא הופך אותי לכזאת, אז למה לצעדה כל כך משמעותית נתנו את השם הזה? העתיקו אותו מחו"ל. לדעתי האישית בלבד יכולים להעניק לצעדה שם מזמין יותר. וזה עדיין לא מה שימנע ממני מהשתתפות עתידית.

בינתיים אני קוראת לכן הנשים שמוטרדות כל יום- כשאתן יכולות תענו, תחזירו, תעשו את זה ממקום של כוח ולא ממקום קורבני. זאת הדרך היחידה שלנו לנצח! אל תתנו למבטים להחליט מה תלבשו היום בבוקר, אל תתנו לנורמות החברה להחליט עם מי תשכבו היום בלילה.

ואני קוראת לגברים (שמטרידים וזורקים הערות)- אם לא שאלתי אותך אז כנראה שממש לא איכפת לי מה אתה חושב על איך שאני נראית או מה שאני לובשת. זה לא מחמיא לי.. זה מטריד!!

ותחשבו על האישה והבת שלכם שעוברות כנראה את אותו הדבר…

שיהיה יום קסום.

דנה ויינשטיין אורן- מאמנת להעצמת נוכחות מינית

שתף את הפוסט הזה

אולי יעניין אותך גם

אהבה עצמית

לגעת באושר

כולנו רוצים להיות מאושרים. להתעורר כל בוקר עם חיוך ועם מינימום דאגות בחיים. אז מה עושים כדי להיות מאושרים?   לכל

קרא עוד »
Scroll to Top

הרצאת זום- עד העונג הבא 13.01, ב 20:30