83369772_1055625661449351_896928500143882240_o

לברוח מהעונג

מכירים את התחושה הזאת שמשהו מרגיש טוב מידי ואז אנחנו מפסיקים? 

זה יכול להיות קשר עם מישהו/י חדש/ה שדברים מרגישים לנו טובים מידי בכדי להיות אמיתיים, אנחנו מפחדים להתמסר, להתאכזב, אולי גם הלב ישבר לנו אם ניתן את המיטב שלנו, ואז יוצא שאנחנו לאט לאט מתרחקים ואפילו נעלמים. זה גם יכול להיות במסגרת תפקיד בעבודה שלנו, או שלא נעיז להגדיל ראש ולעשות את המעבר, או שלא נסמוך על עצמנו למרות שכבר קלטנו את התפקיד וכל הזמן נשאל שאלות את הקולגות או את המנהלים שלנו. והכי גרוע- פשוט נרד על עצמנו וניתן לעצמנו ביקורת על כמה שאנחנו עושים רע את העבודה ולא נאפשר לעצמנו להתענג על כך שאנחנו ממש מצליחים. 

 וכמובן שזה יכול לפגוש אותנו במיטה- בין אם אנחנו לבד באוננות עם עצמנו ובין אם אנחנו עם פרטנר/ית. העונג הולך ומטפס, מגיע למקום ממש ממש טוב ופתאום אנחנו בורחים ממנו. אנחנו לא מגעים לשיא שלנו, לא מגיעים לאורגזמה, לא מתמסרים ב 100%. שוב יש פחד וחשש. 

לאחרונה בחדר האימון אני נתקלת יותר ויותר בנשים שבוחרות לעצור את העונג שלהן דווקא כשהוא מגיע לשיא. או יותר נכון, כמעט לשיא. ממש כמו שתיארתי. 

והאמת? אני ממש מבינה אותן… כשהייתי צעירה יותר, ולפני שחוויתי אורגזמה בפעם הראשונה הייתי עושה את זה כל הזמן.

העונג היה מטפס ומטפס ואני הייתי מרגישה שאם זה ממשיך אז אני בטח אתפוצץ. זה היה לי ממש יותר מידי.

לא איפשרתי לאור-גזמה להגיע כי פחדתי ממה שיקרה… לא הרגשתי שזה אפשרי בכלל להכיל את כל הטוב הזה בלי שמשהו רע יקרה.

זה גם היה קורה לי עם עצמי בלי פרטנר במיטה, הייתי נוגעת בנקודה שעושה לי טוב וכמעט באורגזמה הייתי פשוט מזיזה את היד. והיום יוצא לי להיתקל בהמון נשים שעושות את זה בזמן אוננות. 

אמונה מגבילה? אולי
הרגל של שנים? כנראה
 איך/מאיפה קיבלתי את זה? מי יודע?! 

ולמען האמת, בעולם האימון זה פחות משנה ומשמעותי הסיבה והמקור שממנו זה הגיע. השאלה האמיתית מה עושים עם זה עכשיו?.

אז ההמלצה שלי (במיוחד כשמדברים על עונג מיני), זה קודם כל לנסות להגיע למקום הזה כשאת לגמרי לבד עם עצמך. כשאין נוכחות של אדם אחר בחדר, ובמקום לעצור, לא להתחיל לגעת בנקודה אחרת לגמרי, שזאת בעצם סוג של בריחה.

אלה פשוט להישאר איפה שאת, לנשום לאיפה שנעים ומקסימום את ממש תהני. כי אם לא תנסי, לא תצליחי ותתקעי במשך שנים בדפוס התנהגות שירחיק אותך מהמיניות שלך.

ואם זה קורה לך בתוך קשר זוגי שרק מתחיל, שמשהו כל כך טוב שזה מפחיד- תנסה/י להישאר שם, בלי לטפח סרטים או ציפיות בראש, פשוט לשהות במקום הזה. לך/י תדע איזה דברים נפלאים את/ה אולי מפספס/ת כי כל התחושות האלו זרות לך?

זה סוג של לצאת מאזור הנוחות לטובת עונג בחייך, בין אם זה עונג מיני או עונג רגשי. הכל יושב בדיוק על אותו הדבר.

אל תברח/י ממה שעושה לך טוב. גם אם זה גורם לבהלה רגעית.

אני מבטיחה שאם רק תנס/י את/ה כנראה תצליחי. ואולי לא בפעם הראשונה, אבל אין ספק שהתמדה היא שם המשחק בכל דבר בחיים. 

דנה ויינשטיין אורן- מאמנת אישית וזוגית להעצמת נוכחות מיני 

שתף את הפוסט הזה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email

אולי יעניין אותך גם

אהבה עצמית

זה לא אתה, זאת אני

עד גיל 20.5 חשבתי שמשהו דפוק אצלי כי אף פעם לא התאהבתי… הייתי בטוחה שהלב שלי סגור וכנראה לא ממש

קרא עוד »
בלוג

ט”ו באב נועז

אוטוטו ט”ו באב מגיע אלינו. וכבר חשפתי בפניכם בעבר שאני לא מהחוגגות, ולצד זה אני חושבת שמי שכן חוגג כנראה

קרא עוד »
גלילה למעלה