מה שיוצא אני מרוצה

מה שיוצא אני מרוצה- האמנם?

זאת הייתה מערכת היחסים הרצינית הראשונה שלי. ההתאהבות הראשונה שלי, לא האמנתי עד כמה זה חזק… שמעתי על זה מחברות, ראיתי אותן מהלכות על ענן. והיית מאוד סקפטית שזה יקרה גם לי.

התאהבנו מאוד מהר, הייתי בת 20.5 כשנפגשנו, בדיוק בחופשת השחרור שלי והיה לי מלא זמן פנוי. הוא היה אמור להיות סטוץ, חפוז, לא יותר מזה. זה מה שאני חשבתי לפחות. הדייט הראשון שלנו הסתיים אצלו במיטה.

דיברנו עד 5:00 בבוקר. וכשסיימנו לדבר היינו כל כך עייפים שפשוט נרדמנו. ככה פגשתי את ההורים שלו, יום למחרת בבוקר (כלומר, צהריים), ובטח הם חשבו שעשינו דברים אחרים לגמרי.
באחד הדייטים הראשונים הוא סיפר לי שהוא טס עוד 4-5 חודשים להודו עם חברים שלו, לא ממש הבנתי מה הקשר אלי, הרי אנחנו תוך גג חודש היינו פה. אבל הפעם הוא נכנס ללב שלי ואני לשלו ותוך כמה שבועות הוא כבר לא היה עוד גבר בחיי, אלא הגבר של חיי.

זה היה נראה מבטיח וורוד, אבל אף אחד לא סיפר לי שזה תמיד ככה בהתחלה.

בילינו יחד באופן מוגזם. יכולנו להיות יחד 5 ימים רצופים ואז “לקחת יום חופש”. רצינו לנצל כל דקה שיש לנו ביחד כי עוד מעט הוא טס. סקס, עישונים, חברים, בילויים, אינטימיות נדירה והרגשתי שאני יכולה לסמוך עליו.

אחרי 4 חודשים הוא טס וחזר מהר מכפי שתכנן כי התגעגע אלי. וכשחזר דברים כבר היו קצת אחרת… הוא היה בחור ידען ודעתן. לא דברן גדול מידי, במיוחד לא על מה שמתרחש אצלו בפנים. מה שגרם לי לאכול כאפות הרבה פעמים על איך שאני מתנהגת, מה שאני אומרת ומה שאני עושה.
החשק המיני שלו היה נמוך משלי, הייתי כל הזמן יוזמת ובהרבה פעמים קיבלתי סירוב. כבר התחלתי להרגיש לא סקסית, לא יפה. וגם קצת ‘לא בסדר’ כי הוא אמר שאני רוצה יותר מידי סקס.

הוא לא כל כך אהב את החברות שלי, או את המשפחה שלי, או להיות אצלי בבית.

הוא ‘רק הביע את דעתו’. ואני שהייתי אדם מרצה יותר ממה שאני היום, שמעתי אותו ואז התחלתי לאט לאט להפסיק להציע שניפגש עם חברות שלי, שנגיע לארוחת ערב בביתי או שנישן אצלי בבית. ‘כי הוא פחות אוהב’, וכדי שהוא יאהב אותי אז נעשה רק מה שהוא אוהב.
אז היינו כמעט תמיד אצלו, עם החברים והמשפחה שלו.

אתם מבינים? כל כך פחדתי לאבד אותו שהסכמתי לתנאים הבלתי כתובים שהוא הכתיב בלי משים. וככה לא איבדתי אותו, שמרתי עליו. רק שלא שמתי לב שבדרך איבדתי את עצמי, את הערכים שלי, את החברות והמשפחה שלי, את מה ומי שחשובים לי באמת. וגם את שמחת החיים שלי, וגם את ההערכה העצמית שלי.

לא חשבתי ש’אפול’ ככה, לא חשבתי שאתאהב בבנאדם עד כדי כך שאני אשכח את עצמי…הפרידה הראשונה שלנו הייתה אחרי שלוש וחצי שנים יחד, זה הגיע ממנו. הוא כהרגלו לא ממש הצליח להסביר לי למה, פשוט הסביר שזהו. אני בכיתי ובכיתי ולא האמנתי שהנה זה קורה. אחרי כל מה שעשיתי וכמה שהשתדלתי והוא בסוף עוזב אותי.נסעתי לביתי בראשון לציון. נכנסתי לחדר והמשכתי לבכות… פתחתי את הקופסאות והתחלתי לזרוק את כל הזכרונות המשותפים שלנו חוץ מתמונות. כרטיסים לחו”ל, כרטיסים להופעות נדירות שהיינו בהם, זרקתי ובכיתי. בין לבין דיברתי עם חברות, סיפרתי, שיתפתי וכמובן- בכיתי.ואז בהצעתו של ידיד טוב שלי ישבתי והתחלתי לכתוב. וגיליתי את כל מה שסיפרתי לכם- שהאבדן האמיתי הוא שלי על עצמי. וזה היה הרגע שהפסקתי לבכות עליו והתחלתי לבכות עלי ועל מה שאני עשיתי לעצמי.

בסופו של דבר חזרנו ואז נפרדנו, ואז חזרנו ובפרידה השלישית חתמנו את הזוגיות שלנו בשלוש שעות של שיחת עומק הכי פתוחה שיש על כל הטוב, הרע והמכוער. שאם כבר סיימנו תקופה כל כך משמעותית, אז לפחות נצא עם מסקנות טובות.

יומיים אחרי זה היה לי ריבאונד עם אחד הידידים הכי טובים שלי. אנחנו כבר 9 שנים יחד ויש לנו ילד בן 3.5.
והאקס? תוך שבוע הוא התחבר עם זאת שנשוי לה היום ויש להם ילדה.

אני לא כועסת עליו, הוא לא באמת עשה לי רע, הוא היה אדם נעים, מכבד, עם עקרונות מאוד חזקים. היינו האהבה הראשונה אחד של השנייה, למדנו איך אנחנו אמורים להתנהל תוך כדי תנועה, עשינו מלא טעויות שאני מברכת עליהן.

בלי הקשר איתו, לא הייתי יכולה למצוא את מי שאני רוצה באמת, אם לא הייתי מבינה מה אני לא רוצה לא הייתי מוצאת את מה שכן. ולא הייתי יודעת שאם אני מאבדת את עצמי בקשר אז זאת הדרך הכי בטוחה לאבד את הפרטנר.

וגם- מאז אני פחות מרצה את הסביבה ויודעת יותר לרצות את עצמי תוך כדי התחשבות בסביבה.

זה בא לידי ביטוי בכל מערכות היחסים שלי ולא רק בזוגיות. יש כאלו שלקחו את השינוי הזה קצת קשה. יש חברות שנטשו אותי אחרי הזוגיות ההיא, ואני עדיין חושבת שכל דבר קורה לטובה, כל דבר הוא מדוייק להתנהלות שלנו והשיעורים הכי גדולים בחיים נמצאים לנגד עינינו. זאת הבחירה שלנו למה להתייחס, מה לשנות וממה להתעלם.

וזאת פיסת היסטוריה עלי שהיא חלק משמעותי מהאדם שאני היום. לא תמיד חייתי בזוגיות טובה. אני יודעת איך זה נראה ומרגיש כשזה לא זה, ודווקא מהמקום הזה יותר קל לי ללוות זוגות שנמצאים במקום לא טוב בתוך תהליך שמייצר אצלם חיבור מחדש.
ריצוי זאת תכונה שיש בהרבה מאיתנו, היא פוגעת בנו ובמערכות היחסים שיש לנו. אך זה משהו שאנחנו מגיעים איתו ‘מהבית’ והרבה פעמים עד שאנחנו מבינים שהתכונה הזאת קיימת בנו היא כבר מספיקה להרוס לפחות חלקה אחת טובה בחיינו אם לא יותר.

כשאנחנו בריצוי אנחנו נתעדף את הטוב של האחר לפני הטוב של עצמנו ואפילו נקריב את עצמנו במובן מסויים על מנת שלאדם האחר יהיה טוב. אם אתם מזהים את עצמכם כמרצים ורוצים לשנות את זה אז תתחילו בצעד אחד. תחשבו על דבר אחד שאתם בדרך כלל מבליגים או מוותרים ובשבוע הקרוב תתנהגו באופן מודע אחרת ותפעלו עפ”י הרצון שלכם. זה יכול להיות להגיד ‘לא’ כשמבקשים ממכם משהו בעבודה או בבית. או אולי לייצר יוזמה ואקטיביות מכוונת במקום שאתם פאסיביים בו.

וכן, אני יודעת שזה לא קל, אך הכל אפשרי עם התמדה ודבקות במטרה. ריצוי זאת תכונה שפוגעת באושר האישי, הזוגי והמיני ועל כן יש אצלי לא מעט מתאמנים שזה חלק מהמטרה האימונית שלהם ומשבוע לשבוע הם מצליחים לשבור את דפוס ההתנהגות האוטומטי הזה.

המסר שלי אליכם- כשמבינים מה הבעיה אז תמיד יותר קל לפתור אותה. ומכל דבר בחייכם אפשר ללמוד.
אם אתם מוצאים את עצמכם חוזרים על אותם הטעויות שוב ושוב ושוב, אז סימן שיש שם דפוס התנהגות בעייתי שעדיין לא גיליתם ושחררתם אותו. ואולי, רק אולי זה הזמן להיפרד ממנו לשלום.

לא בטוחים מהו? לא יודעים איך לעשות את זה לבד?
בדיוק בשביל זה אני כאן, מוזמנים לפנות אלי 0523809000

דנה ויינשטיין אורן
מאמנת אישית וזוגית להעצמת נוכחות מינית

שתף את הפוסט הזה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email

אולי יעניין אותך גם

אביזרי מין

מגרש משחקים- חלק ראשון

זהו, נגמרה השנה ובפתח מתחילה ממש עוד רגע 2017. הרבה אנשים עושים חשבון נפש, מחליטים החלטות לקראת השנה החדשה, אולי

קרא עוד »
בלוג

גבר, בוא נפתח את זה…

גברים ונשים, נשים וגברים. כולנו שווים וכולנו שונים וכאשר מדובר בסקס יש המון תיאוריות וויכוחים על השונות בין המינים ואני

קרא עוד »
גלילה למעלה

הרצאת זום- עד העונג הבא 13.01, ב 20:30